<h1>הלכות שמחות למהר"ם מרוטנבורג סימן קט"ו</h1>
<h2>דף יז.</h2>
מעשה בהר' שלמה מטרייש שהיה אבל ובתוך ג' ימים מת לו מת אחר והלך ולוהו יחף לבית הקברות, וחזר והשלים הראשון וחזר והשלים האחרון מאותו יום, כך מצאתי כתוב בהלכות אבלות של הר' מאיר מאינגליטירא, והטעם לא פירש ואין יודע מאין הרגלים, אם לא נאמר דדמיא להא דתנן בפרק הריני נזיר מן הגרוגרות (נזיר י"ג ב'), הריני נזיר ונזיר כשיהיה לי בן התחיל ומנה את שלו ואח"כ נולד לו בן משלים את שלו ואח"כ מונה את של בנו, הריני נזיר כשיהיה לי בן ונזיר התחיל ומנה את שלו ואח"כ נולד לו בן מניח את שלו ומונה את של בנו ואח"כ משלים את שלו, פירוש הריני נזיר סתם ועוד אני מקבל עלי נזירות אחרת שיהיה לי בן הרי קיבל עליו ב' נזיריות, אחת מיד והשניה כשיהיה לו בן, וסיפא איפכא, ופירש שם ר"י דברישא דמשלים את שלו ומגלח ומביא קרבן ושוב מונה נזירות שקיבל בשביל בנו ומגלח ומביא קרבן, אבל סיפא דהוי איפכא והתחיל ומנה את שלו דאע"פ שקיבל את של בנו תחילה מ"מ התחיל ומנה את שלו לפי שעדיין לא נולד לו בן, ונולד לו בן קודם שהשלים את שלו, ועתה צריך להפסיק ולהניח את שלו למנות נזירות בנו לפי שקיבל עליו תחילה, ופירש ר"י מונה את של בנו ל' יום ואינו מגלח עדיין ואח"כ משלים את שלו ומגלח גילוח אחד לשניהן, שאם היה מגלח לסוף ל' של בנו שוב לא היה יכול לגלח בהשלמת נזירות שלו, כדמפרש התם שאין גידול שיער פחות מל' יום, ולהכי ממתין עד שישלים שתי הנזיריות ומגלח גילוח אחד לשתיהן, אלמא דוקא משום דהתחיל ומנה את שלו תחילה אבל אם נולד לו בן קודם שהתחיל מונה רק ל' יום ויעלו לו לשתיהן, ולא דמי להא דאמר בפ"ב דנדרים (י"ז א') דהיכא דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום דאיכא למאן דאמר התם דמונה ב' נזיריות בזה אחר זה ולא אמרינן מונה נזירות אחת ויצא ידי נדרו כי הכא, דשאני התם דאילו היה נפטר משתיהן בל' יום, למאי הילכתא קיבל עליו נזירות שניה, אלא ודאי למנות ל' יום ולחזור ולמנות, אבל הכא כשאמר ונזיר כשיהיה לי בן לא נתכוין אלא שאם נולד ביום שימשוך נזירות בנו יותר מנזירותו שימנה לו נזירות בפני עצמו, אבל אם יכול להיות מובלע זה בזה מבליעו ויוצא ידי שתיהן, אלמא היכא דיכול להבליעו מבליעו, וכשאין מובלעין לגמרי זה בזה, מונה וחוזר ומונה, א"כ ה"ה באבילות משלים הראשון וחוזר ומונה ז' ימים לאחרון, ואע"פ שיש מפרשים דלאו דוקא התחיל דה"ה לא התחיל מונה ב' נזיריות כמו הריני נזיר היום הריני נזיר היום, ואפילו למ"ד לא חיילא (שם) היינו משום דלא מוסיף מידי בנזירות שניה שכבר נזור ועומד הוא, אבל כשאמר ונזיר כשיהיה לי בן דאם נולד למחר או ליומא אחרא אז מונה שתי נזיריות, כשנולד נמי ביום ראשון מונה שתי נזיריות, ומונה נזירות שלו ויגלח ויביא קרבן ואח"כ של בנו ויגלח ויביא קרבן, והתחיל ומנה שלו דנקט, משום סיפא נקטיה גבי נזיר כשיהיה לי בן ונזיר שאם נולד לו בן ביום ראשון ימנה תחילה נזירות בנו ומגלח ואח"כ נזירות שלו ומגלח, וכשהתחיל אינו מגלח אלא תגלחת אחת לשתיהן, וא"כ לפי"ז אין ראיה משם לענין אבלות שהרי היכא דמתו לו ב' ביום אחד אינו מתאבל אלא אבלות אחת, וכי היכי דבהא לא דמי לנזירות הכי נמי היכא דחיילא עליה כבר אבלות של אחד לא מדמינן ליה דשאני התם שקיבל עליו על ידי נדר ב' נזיריות יש לו לקיים מה שנדר אבל גבי אבלות מצינן למימר דז' ימים ממת אחרון יעלו גם לראשון דיש בכלל מאתים מנה, מ"מ לפירוש ראשון יש ראיה, והוא נראה עיקר מדקתני התחיל דדוחק הוא לומר אגב סיפא נקט התחיל, ועוד קשיא לי על פירוש זה מסיפא דקתני (נזיר ט"ו א') הריני נזיר כשיהיה לי בן ונזיר מאה יום נולד לו בן עד שבעים לא הפסיד כלום, פירוש לא הפסיד כלום בנזירות בנו ואינו צריך למנות עוד ל' יום להשלים נזירות המאה, ואותן ל' יעלו לכאן ולכאן, אלמא דכל היכא דקיבל ב' נזיריות בכה"ג נזיר כשיהיה לי בן ונזיר אם יכול להבליען מבליען, מ"מ יש לומר דלא קשיא דרישא שהנזיריות שוות דאידי ואידי ל' יום, יש לנו לומר דדעתו היה שאפילו אם היה נולד ביום ראשון שימנה ב' נזיריות שאל"כ היכא שנולד ביום ראשון לא היה מוסיף בנזירות שניה כלום, אבל הכא אפילו אם מבליען מוסיף הוא באחרונה דמעיקרא קאמר נזיר סתם כשיהיה לי בן ונזירות שניה הוי ק' יום, מיהו מהתם יש ראיה דההיא נזיר כשיהיה לי בן ונזיר ק' יום אם יכול להבליען מבליען כדקתני בהדיא עד ע' לא הפסיד כלום ואפ"ה נולד לאחר ע' סותר, ופירש רבי יהודה דמונה נזירות בנו ואינו מגלח ושוב משלים נזירות ק' ומגלח תגלחת אחת לשתיהן שאין תגלחת פחותה מל' יום, וכיון דאינו יכול להבליען לגמרי זה בזה מונה וחוזר ומונה, לא אמרינן כיון דעד ע' לא הפסיד כלום כ"ש נולד לאחר ע' שנזירות ל' של בנו שהוא נמשך אחר הק' שיעלה לכאן ולכאן, הכי נמי באבלות, ואני הארכתי בפירוש השמועה למען ירוץ הקורא בה, הרי הבאתי ראיה ברורה לדבריו אע"פ שאין נוהגין כן.
